משמעות הבחירה החופשית 

כבר בילדות המוקדמת, הלמידה המשמעותית ביותר היא דרך חוויות שונות. במהלכן אנחנו פוגשים רגשות חיוביים ושליליים (כמו פחד או כאב) ועושים הכל על מנת להמנע מהשליליים בעתיד. להרגיש מוגן ולא להיפגע הופכים להיות המטרה העליונה של כל ילד, וכל אחד מגייס לעצמו אסטרטגייה מתאימה להשגתה. האסטרטגיה שנבחרה יוצרת התנהגות הנותנת מענה מיידי לרגש השלילי. לדוגמא, אני חוויתי חוסר אונים במצבים שונים בילדות, מה שמאד ערער והפחיד אותי. מכיוון שלא יכלתי לעכל או להבין את הרגשות, הגעתי למסקנה לא מודעת שאם תמיד אהיה בשליטה, אהיה בטוחה. זאת הייתה האסטרטגיה שלי להתמודד עם הרגשות שפגשתי, אשר חשוב לציין כי לא סתם צצו להן משום מקום. תחושת פתיחות, חוכמה, סקרנות ואהבת חיים שחשתי מהורים שלי, עמדה בסתירה להתנהגות מתרפסת, הקטנת ראש וחוסר רצון לקחת אחריות במצבים מסוימים. מכיוון שלא ידעתי אז לפתור את הקונפליקט, חשתי חוסר אונים.

כל הרגשות שאנחנו חווים בילדות, מקורם בסביבה שלנו. עקב חוסר יכולת לתרגם ולהבין את הרגשות והסיטואציה המלווה אותם, כל ילד מסיק מסקנה ייחודית ובוחר להתמודד בצורה שהכי מתאימה לו. מה שמעניין הוא מה שקורה אחר כך. אנחנו גדלים, ממשיכים להשתמש באותן האסטרטגיות, אבל... כולנו, מבלי יוצא דופן, נתקלים במכשול -  לא תמיד זה תואם למציאות. נוצרת אי-התאמה בין אסטרטגיה ה"מגנה" עלינו לבין המצב הנוכחי. מכיוון שכבר רכשנו כלים רבים מאז הילדות, מתעוררת קשת רחבה של רגשות לגבי דרכי התמודדות שלנו מול המציאות. אנחנו מתחילים להיות מודעים לכך שאפשר גם "אחרת". אם בחרנו להיות כל הזמן בשליטה, בתור מבוגרים אנחנו רואים כי לפעמים זה מונע מאתנו ליהנות מהרגע. ההתנהגות שבתור ילד שירתה את המטרה  - להיות מוגן (מכיוון שעדיין לא רכשנו ידע וכלים להתמודד מול מצב מפחיד או כואב), בתור מבוגר היא מעכבת ואף לפעמים חוסמת אפשרויות.  

וכאן יש לנו בחירה: אנחנו יכולים להמשיך ולהפעיל את האסטרטגיה. לא להתמודד עם מצבים לא מוכרים ומפחידים. לדכא רצונות וסקרנות מול המצבים בהם עורבת סכנה למפגש עם הרגש שגרם לנו ליצור את הדפוסים והתנהגויות מלכתחילה. כלומר כדי לשמר את מה שבטוח וידוע, להמשיך לעשות לעצמינו מה שעשו לנו בילדות. או...

אנחנו יכולים לבחור להתפתח ולהתמודד: לשאול את עצמינו מה בדיוק הפחיד אותנו היום ואז? האם אפשר לשנות את המצב ואיך? אם אדע ממה בדיוק אני חושש, אדע לבחור להתנהג בצורה מסוימת, ולא להיכנס לדפוס מוכר רק כי זאת האסטרטגיה שלי. מה אני באמת רוצה? מדוע התנהגתי כך ולא אחרת? איך הייתי רוצה להתנהג ולהרגיש בפעם הבאה שאתקל במצב/אדם מסוים? במילים אחרות – אני לא רוצה להתחבא מאחורי אסטרטגיות ודפוסי התנהגות, מכיוון שאני יודע שיכול להיות אחרת. אני יודע שבמקום להיכנע לפחדים, אני יכול לבדוק מהיכן הם נובעים ולהחליט בעצמי ולא בהשפעת הפחד, מה יהיה לי נכון לעשות כדי להרגיש טוב.

התהליך הטבעי בהתפתחות האישית הוא: לאתגר את עצמך, ללמוד על היכולות שלך ובכך להעצים את הערך העצמי. ככל שאתה לומד יותר על עצמך, אתה מגלה מה נכון לך, נותן מענה לרצונות וצרכים שלך והמשתמש בכלים שאתה רוכש למנף את השאיפות והכשרונות שלך. החיים מתמלאים במשמעות, השראה ויצירתיות.

תהליך זה אינו מתרחש מתוך כניעה לפחד והתחבאות מאינטרקציות הכרוכות בלא ידוע, שהתוצאה היא כאמור פגיעה בערך העצמי. העדר יכולת להעריך את עצמך, מונעת צמיחה אישית ויוצרת צורך לשמר את הדפוסים המוכרים רק כדי להרגיש בטוח. בעיה נוספת כאן היא שרואים מציאות חלקית בלבד, דרך משקפיים של הרגש אותו אנחנו מנסים לעקוף, ולכן מפספסים מגוון רחב של דברים שיכלו לתת מענה לרצונות שלנו או לשפר את איכות החיים.

כמו כל דבר בטבע, גם האדם יכול להתפתח ולהתקדם או להתדרדר ולנבול. אין מצב סטטי, והבחירה תמיד קיימת, ובידיים שלך!

מאמרים נוספים